הבית של יעל: פרק ב׳

29.05.14

0

ובין הצילומים מתגלים הסדקים, חלודה שמספרת על השנים שעברו עם חפצים מסוימים, קמטים שאי אפשר להעלים מספרים שאנחנו כבר לא ילדות, שעברנו מסעות. הדירות המושכרות משמשות רקע שלא בהכרח בחרנו בו, אבל מתקבל באהבה רבה תמורת שכר דירה תל אביבי מצוי.

1

2

כמה חפצים בכלל אדם צריך? מחשבות עולות ומטפסות בתוך הראש. עוד ספר, עוד עציץ שנאבק על חייו, עוד ספל ששבה את הלב ומצא בית חם. אנחנו אוגרות, לפעמים כדי לא לשכוח אנשים שהיו. לפעמים לחפצים יש ריח של געגוע רחוק, עד שהוא דוהה. אנחנו קשורות לחפצים שלנו, הם נוגעים בנו, מזכירים, הם העולם שבנינו פה.

4

לצד כל הסודות שמספרים החפצים, נמצאות גם התקוות, חדר עבודה שעתיד להפוך לסטודיו רחב ידיים, חלון שיום אחד ישקיף אל גינה מסודרת, ספרייה שתכיל דברים שכתבנו. עתיד ועבר זה לצד זה, מחייכים למצלמה, “תעיזי” אומרת המילה על הקיר, מזכירה כל בוקר תפילה חרישית לחיים טובים יותר, והתמונות שלצידה, זיכרונות של נסיעות, תקופות שעברו וטוב שנגמרו. וגם טוב שהשאירו אחריהן משהו.

3

5

בפסיכולוגיה מתארים לא מעט את המשמעות הרגשית של הבית ומצביעים על ההשקעה הרגשית שבו. הבית הוא הצורך העתיק והאוניברסאלי להשתייך למקום מוכר, להרגיש חלק ממשהו, ולא לשקוע בתחושת בדידות. ויניקוט אפילו אמר שלכל אחד מאיתנו יש בית פנימי. התחושות הייחודיות שאפשר להרגיש בבית בונות את מי שאנחנו בחוץ. אפילו כשילדים מציירים בית, הם מתארים לא את הבית עצמו, אלא מגלמים חוויה פנימית מיוחדת. ואולי לא רק ילדים, ואולי לא רק ציורים.

6

7

8

9

10

11

12

12b copy

13

14

15

16

עיצוב בית

18

עיצוב בית

23

הבית של יעל: פרק א’

5 thoughts on “הבית של יעל: פרק ב׳

  1. נרי מזור

    יעל זה מקסים! התמונות ממש מספרות סיפור, מסקרנות ועושות חשק להמשיך ולקרוא…
    הבית והעיצוב נראה מהמם! הרבה בהצלחה בבלוג החדש (:

    Reply
  2. Pingback: הבית של יעל: פרק א׳ | בלוג אי-שם

  3. yama

    בית נהדר, עם פינות עדינות, ואוצרות שמתגלים אליך ומספרים את הסיפור שלו,
    התמסרתי והתאהבתי.

    Reply

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *